בפרץ של ספונטניות מדומה (מדומה, כי זה יושב לי בראש כמבר כמה זמן) החלטתי ללכת לקורס ויפאסנה. מיד כשנחתתי מהונג-קונג החלטתי לבדוק אם יש קורס שיוכל להשתלב בדיוק לפני שיהל חוזר. זו הזדמנות טובה, ממילא יש לי שקט, לנצל את זה למשהו עמוק.
אז הגעתי שוב למרכז ויפאסאנה בג'ייפור. איפה שהייתי לפני שנתיים. רציתי מרכז אחר, אבל רק להם היה קורס בדיוק בתאריכים האלה. אני מסיימת אותו בדיוק יום אחד לפני שיהל חוזר.
הקורס מתחיל עוד כמה שעות, בינתיים מותר לדבר ולהתארגן. כשהגעתי, היו מעט אנשים. חשבתי שככה זה יהיה. המנהל שמסדר בחדרים נתן לי חדר רחוק. הוא אמר ששם יהיה לי שקט. מעניין איזה שקט יש שם שאין במקום אחר כאן במרכז... התארגנתי לי בחדרון הקטן.
יש לי שירותים ומקלחת בחדר, בדיוק כשבאתי להשתמש בהם אני מוצאת לטאה, מהסוג שיהל לימד אותי שהן טובות, בתוך האסלה, רגע לפני שאני שם...
באינטסטיקנט עירוני אני מיד מורידה את המים, הלטאה מחליקה, מפרפרפרת, אבל מצליחה לעלות חזרה לדופן, מתחבאת בחריץ הזה איפה שמנקים עם הברווז... רק הזנב שלה מציץ, היא לא יכולה לצאת בגלל מבנה האסלה.
אני לא יודעת מה לעשות איתה, אני לא רוצה להרוג אותה ולא רוצה להשתין עליה ולא רוצה שהיא תהיה שם ותציץ לי על התחת... אולי היא עוד תחליט להשתמש בי כקרש קפיצה... לא, לא, לא... אנחנו לא יכולות לחיות באותה אסלה!
אני הולכת לבקש עזרה, שולחים אותי לעזרת הנשים - כמה נשים הודיות שאחראיות על תחזוקה. ההודית באה, ומיד כשהיא מבינה מה הבעיה היא מצטיידת במקל. המקל כמובן לא עוזר לה והלטאה מתחבאת. כשהיא מתייאשת היא אומרת לי ללכת לבקש להחליף חדר. יש כמה חדרים פנויים, אנחנו בודקים שאין לטאות באסלות, זה נראה בטוח. אני הולכת לבקש, אבל בינתיים התמלא המרכז באנשים, המון אנשים מחכים לקבל חדר, המון הודים וגם המון מערבים מכל העולם. אני הולכת למנהל שאחראי על הפקדת החדרים, מסבירה לו את הבעיה, הוא לא ממש מבין מה הבעיה עם הלטאה, אבל בחור גרמני אחר, שמחכה לחדר, מבין שיש כאן בחורה בצרה ושהוא צריך לעזור. הוא מתנדב. אני לוקחת אותו לחדר והוא באמת לא מהסס ומנסה לתפוס את הלטאה בידיים. אחרי כמה נסיונות הוא נשאר עם הזנב שלה ביד... הזנב ממשיך לפרפר, אבל הלטאה עדיין שם, הוא מנסה שוב (מזל שהשירותים נקיים) אבל ללא הצלחה... ואז הלטאה נעלמית, אנחנו מורידים את המים אבל היא לא שם... אולי היא טבעה? אולי בלי הזנב, היא מצאה מסתור טוב יותר?...
גם הגרמני נשבר...
ואני נשארת עם הלטאה.
שמתי לה מקל שאולי היא תשכיל להשתמש בו כגשר ותצא מהאסלה. בינתיים אני מתאפקת.
איפה יהל כשצריף אותו?!
שיעור ראשון בויפאסאנה שניה....
להתראות עוד 10 ימים!